עדכוני צוות מחקר הקורונה במשרד הבריאות 26.01.21
- המועצה הלאומית לסכרת .
- 27 בינו׳ 2021
- זמן קריאה 3 דקות
1. הדבקה חוזרת בנגיף COVID-19:
ההחלמה ממחלת הקורונה מקנה מידה מסוימת של חסינות כנגד הדבקה חוזרת בנגיף, אך בקרב המחלימים מספר קטן חולה בכל זאת פעם שנייה במחלה. פרסום בכתב העת BMJ מציג בתמציתיות מה שידוע עד כה לגבי הדבקה חוזרת במחלה ועד כמה אנו צריכים להיות מודאגים (נספח 1).
באיזו תדירות מתרחשת הדבקה חוזרת? מחקר מוקדם שפורסם ע"י רשות בריאות הציבור באנגליה הצביע על כך שהנוגדנים מספקים הגנה של 83% מפני זיהומים חוזרים של הנגיף על פני תקופה של חמישה חודשים. דווחים נוספים מרחבי העולם הראו 31 מקרים שאושרו של הדבקות חוזרות.
לפיכך, מצוין שידוע שהדבקות חוזרות ב- SARS-CoV-2 עלולות להתרחש והשאלה החשובה הינה באיזו תדירות הן מתרחשות?
החוקרים טוענים שמאחר ועיקר תשומת הלב כיום ממוקדת במבצעי השקת החיסונים במדינות השונות ובמעקב אחר התפשטות הגרסאות החדשות של הנגיף, מעט מאוד מחקרים אכן עוסקים בנושא תדירות ההדבקות החוזרות. הם מוסיפים שנתקשה להבין נושא זה לעומקו, אלא אם יתוכננו מחקרים בנושא.
האם מחלה בעקבות הדבקה חוזרת הינה חמורה יותר? נכון להיום, רוב ההדבקות החוזרות שדווחו היו מלוות במהלך מחלה מתון יותר ביחס להדבקות הראשונות מהנגיף. יחד עם זאת, דווח גם על שני אנשים אשר מתו לאחר הדבקה חוזרת. כך שנטען כי "במאזן הכללי, רוב ההדבקות החוזרות יהיו הרבה פחות חמורות הודות למידה מסוימת של זיכרון חיסוני ותיווך תאי "T.
הדבקה חוזרת או הפעלה מחדש (Reactivation)? ישנם שני מצבים, המצב הראשון הינו הדבקה חוזרת מנגיף חדש החודר לגוף והמצב השני בו כבר קיים בגוף נגיף אשר שב ומצית מחדש את תגובת המערכת החיסונית. האבחון בין שני מצבים אלו הינו קשה בשל זמינותן של הדגימות והוא יכול להתאפשר רק במידה ונשמרות דגימות מטופלים ממהלך תקופת ההדבקה הראשונה שלהם, אשר ניתן לעשות להן ריצוף גנטי ולהשוותן לרצף הגנטי של הנגיף שבודד מההדבקה החוזרת. החוקרים טוענים שריצופים אלה הינם כיום בגדר משאלת לב בלבד, בשל האילוצים הקיימים במהלך המגפה המתמשכת. יחד עם זאת, במחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד נטען כי רבים ממקרי ההדבקה המחודשת יכולים למעשה לנבוע מהפעלה מחדש של הנגיף.
מהי המשמעות של הגרסאות החדשות ביחס להדבקה מחודשת? ניתן לנסח את השאלה באופן הבא; מהי מידת השינוי הגנטי העלול לקרות בנגיף, שבה המערכת החיסונית לא תוכל לזהות את הנגיף ולא תתאפשר תגובה חיסונית מגוננת?
שאלה זו נחקרת לאור הגרסאות החדשות שמתפתחות ברחבי העולם, ועל פי מחקרים שכבר פורסמו, תגובה חיסונית שהופעלה כתוצאה מתרכיבי חיסון יכולה להיות חזקה יותר מזו שהופעלה במהלך טבעי של הגוף.
המסר הברור, לדעת החוקרים לעת עתה, הינו שהתאוששות מהמחלה איננה תירוץ לשכוח מריחוק חברתי ומעטיית מסכה – שכן ידוע שעלולים לחלות פעמיים ולהעביר הלאה את הנגיף.
2. שיעור זיהומי SARS-CoV-2 שאינם סימפטומטיים
בסקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Annals of Internal Medicine (קישור למטה) מנסים החוקרים לאמוד את שיעור האנשים הנגועים בנגיף אשר אינם מפתחים תסמינים. באנליזה אשר נתמכה ע"י ארגון ה-NIH נסקרו 61 פרסומים שבהם השתמשו בבדיקות PCR ו-18 פרסומים שבהם השתמשו בבדיקות נוגדנים על מנת לזהות הזיהומים של הנגיף.
הממצאים מצביעים על כך שלפחות שליש מהזיהומים הינם ללא תסמינים. מחקרים נוספים מצביעים על כך שכמעט שלושה רבעים מהאנשים שמקבלים תוצאה חיובית של בדיקת PCR ושאין להם תסמינים בזמן הבדיקה, יישארו גם ללא תסמינים.
החוקרים קוראים לשנות את אסטרטגיות הבקרה והמעקב של COVID-19 תוך התחשבות בשכיחות ובסיכון ההעברה של זיהום SARS-CoV-2 ללא תסמינים.
3. כמה מהר יכול החיסון נגד covid-19 לחולל שינוי?
דווחים רבים בתקשורת מציינים שמדינת ישראל הינה המקום שבו ניתן לצפות בראיות הראשונות לגבי השלכות החיסון ההמוני, שכן היא חיסנה את אזרחיה מהר יותר מבכל מקום אחר.
נכון ל- 19 בינואר, חודש לאחר תחילת הקמפיין בישראל, ניתנה ל כ-26% מאוכלוסייתה, המונה 9 מיליון, מנה אחת לפחות של חיסון. כפי שקרה במקומות אחרים, מבצע החיסונים החל עם הגילאים המבוגרים יותר. פרסום עדכני בעיתון אקונומיסט (קישור למטה) מצייר תמונת מצב ראשונית ביחס לשינוי ולתוצאות שמבצע החיסונים עשוי לחולל.
הפרסום מצביע על הפחתה ברורה בכמות החולים הקריטיים בקרב האוכלוסייה של בני ה-60 ומעלה עם ההתקדמות במבצע החיסונים. ההערכות המבוססות על ממצאי מחקריו של פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר ועל המודלים של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן מצביעות על שיפור במצב החולים גם אם הסגר יסתיים בשבוע האחרון של ינואר. התחזית מתבססת על כך ש-80% מהאוכלוסייה המבוגרת תחוסן במנה השנייה עד לסוף חודש פברואר ( 20% מהם הינם כאלו שלא יחוסנו בשל סיבות כגון אלרגיה או סירוב לקבלת החיסון).
הפרסום מתייחס גם לאוכלוסיית הילדים שאינם יכולים להשתלב כיום במבצע החיסונים ומציין שסביר להניח כי לא יאושר חיסון לרוב הילדים לפני שנת 2022 ושעד אז, בלימת המגפה תהיה קשה במידה ומבוגרים רבים יסרבו להתחסן.
מודגש כי איסוף זה מבוסס על מאמרים שבסיסם כידוע חלקי, ואינו מהווה תחליף להנחיות וההוראות הממלכתיות המתפרסמות מעת לעת.
בברכה,
פרופ' אבי ישראלי פרופ' ירון ניב
Comments