סקירת ספרות 24.09.2020
- המועצה הלאומית לסכרת .
- 30 בדצמ׳ 2020
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 28 בפבר׳ 2021
ריכז: עומרי שגב, עורך: ד"ר עמית עקירוב ופרופ' איתמר רז
שימוש ב-GLP-1-Receptor Agonist כתחליף לאינסולין מהיר
במאמר הפורסם ב-Diabetes Care, ביצעו מחקר רנדומלי מבוקר במטרה לבדוק האם שימוש בזריקה שבועית של Albiglutide בשילוב עם אינסולין בזאלי (מסוג Glagrine) יכולה להוות תחליף לטיפול באינסולין מהיר (מסוג Lispro) יחד עם אינסולין בזאלי, עבור מטופלים עם סוכרת מסוג 2.
קבוצת המחקר (N=402) וקבוצת הביקורת (N=412) החלו את המחקר בערכי HBA1Cשל 7.8 ו-7.7 בהתאמה. החוקרים ביצעו הורדה של 50% באינסולין המהיר של קבוצת המחקר בעת הרנדומיזציה. לאחר שבוע 4 של המחקר כלל המטופלים בקבוצת המחקר עברו לטיפול מבוסס אינסולין אולטרה-ארוך ו-GLP-1-RA, ללא שימוש באינסולין מהיר. קבוצת המחקר הציגה פחות אירועים מתועדים של היפוגליקמיה (57.2% לעומת 75% בקבוצת הביקורת), אולם בקבוצת המחקר תוארו יותר מקרים של תופעות לוואי שליליות במערכת העיכול (26% לעומת 13% בקבוצת הביקורת).
זריקה שבועית של Albiglutide הצליחה להחליף את הטיפול באינסולין מהיר ב-54% מהמטופלים. קבוצת המחקר הציגה ירידה במשקל של 2 ק"ג בממוצע (לעומת עלייה ב-2.5 ק"ג בממוצע בקבוצת הביקורת). בנוסף, חלה ירידה כמעט זהה בין שני הקבוצות בערכי HBA1C, עם ירידה בממוצע של 1.04% ו-1.1% בהתאמה, לאחר 26 שבועות של מעקב.
· יש לציין שבמהלך המחקר 46% מהמטופלים יצאו מאיזון והיו צריכים טיפול הצלה והיה צורך להחזירם למינון של אינסולין מהיר.
Diabetes Care 2020, Volume 43, October 2020
גורמי סיכון ספציפיים לחולי סוכרת לתמותה מזיהום בנגיף הקורונה
מחקר קורהוט רטרוספקטיבי בוצע בניו-יורק במטרה לבדוק את הקשר בין איזון הסוכרת ודרך הטיפול בסוכרת לתמותה כתוצאה מזיהום מנגיף הקורונה. המחקר בוצע על 1,126 מטופלים החולים בסוכרת מסוג 2 ואומתו כחולים ב-Covid-19. מהנתונים שפורסמו ב-Diabetes Care, עולה כי לא נמצא קשר בין רמות HBA1C לתמותה מזיהום בנגיף הקורונה. תוצאות אלו מחזקות את התוצאות של המחקר הצרפתי CORONADO.
98% מהמשתתפים במחקר חולים בסוכרת מסוג 2, ממוצע ה- BMI של המשתתפים עמד על -30kg/m2, וערכי HBA1C ממוצעים של 7.5%. מתוכם, 33.1% מתו.
גורמי סיכון ספציפיים שעלו במחקר הינם שילוב אינסולין בתוכנית הטיפול, כנראה כמדד המציג את מספר שנות הסוכרת וחומרת המחלה. קבוצת האנשים המטופלים באינסולין בלבד הציגה את התמותה הגבוהה ביותר, ועלה מהנתונים כי ישנו קשר של מנה-תגובה. המטופלים באינסולין בלבד הציגו סיכון יחסי גדול פי 2.8, לעומת 1.74 בקבוצת המטופלים באינסולין בתוספת תרופה אחרת שאינה אינסולין, ו-1.3 בקרב הקבוצה שטופלה בתרופות לא על בסיס אינסולין בלבד.
בנוסף, השמנת-יתר נמצאה כגורם סיכון לתמותה באופן משמעותי, על פני איזון סוכרת לאורך זמן שלא נמצא כגרום סיכון מובהק. עוד עלה מהמחקר כי ככל שהגיל וה-BMI היו גבוהים יותר, כך התמותה הייתה גבוהה יותר. יחד עם זאת, גברים נמצאו בסיכון גבוה יותר לתמותה מנשים.
Diabetes Care 2020, Volume 43, October 2020
השפעות של טיפול בזריקות שבועיות של GLP-1-RA על תפקודי הכליות
באנליזת post-hoc שבוצעה על המחקרים הרנדומליים המבוקרים SUSTAIN 1-5 ו-SUSTAIN 7, העריכו מה השפעת טיפול בזריקות סאב-קוטניות ב-Semaglutide על ה-eGFR של חולי סוכרת מסוג 2. לא נמצא כי ישנה עלייה באירועי כשל כלייתי בטיפול ב-Semaglutide לעומת GLP-1-RA אחרים מקטגוריה זו, כך לפי Lancet Diabetes Endocrinol 2020.
האנליזה בוצעה על 8,416 מטופלים החולים בסוכרת מסוג 2 שהשתתפו במחקרים הנ"ל. תוצאות האנליזה הראו כי חלה ירידה ממוצעת ב-eGFR מתחילת הטיפול ועד שבוע 12 של 2.15ml/min per 1.73 m2 בטיפול במינון של 0.5mg, ושל 3ml/min per 1.73 m2 בטיפול במינון של 1mg. לאחר שבוע 12, הודגמה מגמה של פלאטו בתפקודי הכליה.
במחקר SUSTAIN-6, לאחר כל תקופת המחקר (104 שבועות) לא נמצא הבדל מובהק בתפקודי הכליה בין קבוצת הביקורת לקבוצת המחקר. במחקר SUSTAIN 1-5, אף הודגמה ירידה מובהקת בתום המעקב בערכי יחס המיקרואלבומין לקריאטנין, בין קבוצת המחקר (עם ממוצע יחס של 0.75 במינון של 0.5mg ו-0.66 במינון של 1mg) לקבוצת הביקורת.
המחקרים הראו כי למרות הירידה הראשונית בערכי ה-eGFR, מגמת הירידה התמתנה והערך נשאר במגמה קבועה לאחר 12 שבועות. בנוסף לכך, גם חלה ירידה ביחס מיקרואלבומין לקראטינין במטופלים עם מיקרו/מאקרואלבומינוריה בהשוואה לפלסבו.
Lancet Diabetes Endocrinol 2020, September 21, 2020
Reviewed publications:
Comments