חולי סוכרת הינם בסיכון מוגבר לפתח כיבים בכף הרגל אשר עלולים להסתבך לכדי זיהום מסכן חיים ואף קטיעה. חולים בסיכון גבוה יותר לפתח כיבים הינם חולים הסובלים מ:​

• מחלת כלי דם פריפרית

• ירידה תחושתית בכף הרגל

• שינויים מבניים בכף הרגל

• חולים אשר סבלו מכיב סוכרתי בעבר

• חולי דיאליזה

​

על חולים אלו בייחוד, וכן כלל אוכלוסיית חולי הסוכרת להקפיד אל האמצעים המתוארים להלן בכדי למנוע התפתחות של כיב סוכרתי:

• לבדוק את כפות הרגליים יומיום כולל בין האצבעות לבחון האם התפתח כיב סוכרתי. אם המטופל אינו מסוגל לבדוק את כפות הרגליים בעצמו יש להיעזר בראי או באדם נוסף.

• הקפדה על הנעלה מתאימה. הנעל צריכה להיות ארוכה, רחבה וגבוהה מספיק בכדי לא ליצור נקודות לחץ. יש להימנע מנעליים הדוקות מדי או רופפות מדי. 

• נעל חדשה יש לנעול למשך כחצי שעה בלבד ולבדוק לסימני לחץ ובהדרגה להעלות את משך השימוש בנעל.

• בדיקת פנים הנעל טרם נעילת הנעל להיעדר גוף זר.

• המנעות מהליכה יחפה – חשוב ביותר!

• המנעות מגריבת גרביים עם מכפלת (או לבישה של המכפלת כלפי חוץ).

• רחיצה יומיומית של הרגל במים חמימים – עד 37°, ייבוש יסודי כולל בין האצבעות, ושימוש בקרם לחות – לא בין האצבעות.

• גזיזת צפורניים בצורה ישרה

• בדיקה תקופתית של כפות רגליים ע"י צוות רפואי ופנייה לצוות רפואי לפתרון בעיות במידה וישנן.

• הסרת יבלות, טיפול בצפורן חודרנית, טיפול בפטרת וגזירה של צפורניים עבות באופן שגרתי יכולה למנוע הופעת כיב בכף הרגל. יש לפנות לאיש מקצוע מורשה לביצוע פעולות אלו בחולי סוכרת.

​

במידה ומופיע כיב או קיימת שאלה, אנא פנו לרופא המשפחה או למוקד הקופה באופן מיידי להערכה של מידת דחיפות הבעיה. אין לדחות פנייה לייעוץ רפואי! טיפול בכיב קטן יכול להיות קצר ומיידי ואילו לאחר שהכיב מסתבך הטיפול יכול להיות ארוך ומסורבל.