איתור ואפיון גורמי סיכון לסוכרת בקרב צעירים - מאמר מס' 5

בשבועות הקרובים תעלה סדרה של 5 מאמרים העוסקים באיתור ואפיון גורמי סיכון לסכרת בקרב צעירים במחקרי ענק שבוצעו באוכלוסייה הישראלית, מאת פרופ' גלעד טוויג.

מצורף האבסטראקט המתורגם של המאמר החמישי בסדרה, ולאחריו המאמר המלא כפי שפורסם.

Abstract: Adolescent Hypertension and Risk for Early-Onset Type 2 Diabetes:

A Nationwide Study of 1.9 Million Israeli Adolescents

מטרה:

הערכת הקשר בין יתר לחץ דם (יל"ד) בגיל ההתבגרות ובין היארעות מוקדמת בבגרות של סוכרת מסוג 2.

תכנון המחקר:

מחקר עוקבה לאומי, מבוסס אוכלוסייה, שהעריך מתבגרים ישראלים נורמוגליקמים שנבדקו טרם גיוסם לצה"ל בין השנים 1997-2011 ואחריהם עקבו עד ה31 בדצמבר, 2016. אבחנת יל"ד אומתה ע"י נפרולוג מוסמך במסגרת המיון הרפואי לצה"ל, והתבססה על אבחנה קיימת או אבחון חדש ליל"ד. הנתונים קושרו לרשם הלאומי לסוכרת בישראל.

התוצאה הנמדדת המרכזית:

היארעות סוכרת מסוג 2.

תוצאות:

נמצאה אינטראקציה משמעותית בין BMI, יל"ד וסוכרת מסוג 2 ולכן הנתונים נותחו בנפרד עבור מתבגרים עם BMI תקין (BMI מתחת לאחוזון 85, מותאם לגיל ומין) ואלה עם BMI גבוה (BMI מעל אחוזון 85). מתוך 1,659,197 מתבגרים שנכללו במחקר, 4,143 (0.3%) אובחנו עם יל"ד ראשוני בעת הכניסה למחקר. מתוך 1,386,310 (83.6%) מתבגרים בקבוצת המשקל התקין, 1,645 (0.1%) אובחנו עם יל"ד. מתוך 272,887 מתבגרים בקבוצה עם עודף המשקל, 2,498 (0.9%) אובחנו עם יל"ד. גברים היוו 57% מהמדגם במחקר אך מעל 90% מאלה שאובחנו עם יל"ד. ה-BMI הממוצע בכניסה למחקר היה גבוה יותר עבור אלה שאובחנו עם יל"ד מאשר אלה שלא, גם בקבוצת המשקל התקין (21.6 אל מול 20.3) וגם בקבוצה עם עודף המשקל (30.9 אל מול 28.3).

במהלך תקופת המעקב, של 21,171,855 שנות אדם (חציון זמן מעקב של 12.8 שנים [טווח בין רבעוני של 6.7-18.7]), 6,263 אנשים פתחו סוכרת מסוג 2 (3,179 [0.2%] בקבוצה עם המשקל התקין ו-3,084 [1.1%] בקבוצה עם עודף המשקל). בקרב אלה עם אבחנת יל"ד בכניסה למחקר, 13 (0.8%) בקבוצת ה BMI התקין פתחו סוכרת מסוג 2, ו-59 (2.3%) בקבוצת ה BMI הגבוה הגיל הממוצע לאבחון הסוכרת היה 32. קצב ההיארעות הגולמי לסוכרת מסוג 2 (עבור כל 105 שנות אדם) היה 17.5 עבור אלה ללא אבחנת יל"ד בקבוצת המשקל התקין, 59.7 עבור אלה עם יל"ד בקבוצת המשקל התקין, 98.9 עבור אלה ללא יל"ד בקבוצת המשקל העודף, ו-198.5 עבור אלה עם יל"ד בקבוצת המשקל העודף. במודלים שלא הותאמו, יחס הסיכונים (Hazard Ratio) להיארעות של סוכרת מסוג 2 בקרב מתבגרים בהשוואה למתבגרים עם יל"ד היה 3.6 (95% CI 2.1-6.2) עבור אילו שהיו בעלי משקל תקין בכניסה למחקר, ו2.1 (1.7-2.7) עבור אלו עם משקל עודף. המודלים המותאמים הראו יחס סיכונים של 2.3 (1.4-4.1) בקבוצת המשקל התקין ו1.3 (1.02-1.7) בקבוצת המשקל העודף. התוצאות נשמרו גם כאשר מדגם המחקר הוגבל לגברים או לפרטים עם ללא שום הפרעה בריאותית בכניסה למחקר.

מסקנות:

במחקר שלנו, 60% מאלה עם יל"ד היו בעלי BMI גבוה בעת הכניסה למחקר. יל"ד בקרב בעלי משקל עודף ומתבגרים עם השמנה נשאר גורם סיכון להיארעות של סוכרת מסוג 2 בקרב שתי קבוצות ה BMI (משקל תקין ומשקל עודף). יתרה מכך, הסיכון המשמעותי שמהווה יל"ד לסוכרת מסוג 2 היה גבוה יותר בקבוצת המשקל העודף. נתון זה מחזק את הראיות שנמצאו בקרב מבוגרים, שאבחנת יל"ד תורמת משמעותית לסיכון תלוי-ההשמנה לסוכרת מסוג 2. לכן, המחקר שלנו מוסיף שיל"ד במתבגרים, בנוכחות ובהעדר BMI מוגבר, ללא קשר לתחלואה כרונית נלווית, הוא גורם סיכון פוטנציאלי לסוכרת מסוג 2.

5 B1-75_Fishman Diabetes risk in hyperte.

הורידו את • 837KB