סוכרת ותפקוד מיני

מאת: ד"ר ליאור בראף

בעשרות השנים האחרונות אוכלוסיית העולם בכלל ואוכלוסיית ישראל בפרט סובלת מתחלואה בקנה מידה הולך וגדל של סוכרת והשמנה. דו"ח שפורסם לאחרונה על יד מדינות ה-OECD מראה ששני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת במידת ישראל סובלת מעודף משקל (מקום הרביעי והלא מחמיא מבין מדינות ה-OECD).

הקשר שבין השמנת יתר וסוכרת לבין ירידה בתפקוד המיני, ידוע מזה שנים רבות והיבטים נוספים של הקשר הזה מתבררים לאורך השנים. ננסה לעמוד בקצרה על מה שידוע לנו:

1. סוכרת היא מחלה שפוגעת בזרימת הדם אל איבר המין הגברי- דבר שמביא לפגיעה ביכולת הזקפה. באופן עקיף כתוצאה מכך נגרמת גם פגיעה במערכת העצבים שגם היא חשובה למנגנון הזקפה. ככל שמחלת הסוכרת היא ממושכת יותר וככל שערכי הסוכר גבוהים יותר, סכנת הפגיעה היא גבוהה יותר

2. תרופות רבות שנוטלים חולי סוכרת מעלות את הסכנה בפגיעה בתפקוד המיני

3. השמנת יתר עלולה להביא לירידה בהורמון הגברי טסטוסטרון, שלו מקום מרכזי בתפקוד המיני אצל גברים

4. סוכרת והשמנת יתר עלולים לגרום להפרעה באיכות השינה וגם להפרעה במצב הרוח שנקשרו לירידה בתפקוד המיני

5. אורך חיים יושבני (מיעוט בפעילות גופנית) שנקשר לסוכרת והשמנת יתר, מעלה את הסיכון לירידה בתפקוד המיני בגברים

הקשרים הנזכרים לעיל שבין סוכרת והשמנת יתר לבין ירידה בתפקוד המיני רק מעצימים את השכיחות הגבוהה ממילא של הירידה בתפקוד המיני אשר הולכת ומחמירה עם תהליך ההזדקנות (מכונה בשם hypogonadism of the aging male) ושיעורה מגיע עד כדי סביב 50% מהגברים בגיל 80.

כמו תמיד, הדרך הטובה ביותר לטיפול היא המניעה. איזון מיטבי של ערכי הסוכר והמחלות הנלוות לסוכרת- לחץ הדם וערכי הכולסטרול, אורך חיים פעיל (המלצה ל-150 דקות של פעילות ארובית לפחות בשבוע), שמירה על דיאטה לפי המלצות דיאטנית והימנעות מעישון עשויים למנוע או לשפר את התפקוד המיני.

לעיתים, גם יישום ההמלצות איננו מספק ויש צורך בהתערבות נוספת. בתור שלב ראשון מקובל לנסות טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ה-PDE5, כדוגמת ויאגרה, סיאליס, לביטרה, אשר מביאות להגברת זרימת הדם לאיבר המין. חשוב לזכור שיש להימנע ממתן תרופות אלו במקביל לשימוש בתרופות ממשפחת ניטרטים, אשר גם הם מרחיבים כלי דם. תופעות לוואי של תרופות אלו הינן כאבי ראש, הסמקה, זקפה ממושכת, סחרחורת, גודש או דימום מהאף, טשטוש והפרעות בראייה, גלי חום.

בנוכחות תסמינים נוספים שמתאימים לחסר בטסטוסטרון כגון עליה במשקל, עייפות, חולשה, ירידה בליבידו ואנמיה, מקובל לבדוק רמות של טסטוסטרון בדם ולטפל במידת הצורך עם תכשירי טסטוסטרון. במידה וטיפול במעקבי PDE5 איננו מועיל ורמות טסטוסטרון אינם נמוכות, יש להגיע ליעוץ אורולוג שיכול להציע מגוון של טיפולים.

חשוב להדגיש כי תפקוד מיני תקין גם בגיל המבוגר הוא מהותי ויש לו השפעות חיוביות- נפשיות וגופניות. בנוסף פגיעה בתפקוד המיני בחולי סוכרת נקשרת גם לתחלואת לב וכלי דם. לצערנו, מפאת חוסר המודעות, חוסר הזמן וגם לעיתים המבוכה, הנושא נדחק ולא מועלה במפגש שבין הרופאים למטופלים. לאור הכתוב וכן היכולת של הטיפול בבעיה, חשוב שהמטפלים יהיו מודעים וישאלו לגבי תפקוד מיני וכן שהמטופלים עם בעיה בתפקוד המיני יעלו אף הם את הנושא מול הרופא המטפל.